דמות ספרותית המשמשת דוגמה לאדם המחויב לחלוטין לתכליתו ומוצא את עצמו בתהליך של ויתור, עד שהוא מקריב את כל כולו למענה, נמצאת ב'משל שער החוק' במשפט של קפקא. גיבור הספר, ק', מנסה ללא הצלחה להשתחרר ממשפט שנכפה עליו, ובחיפושיו אחר עזרה מגיע אל כומר. העזרה שמציע לו הכומר מנוסחת במשל, המתאר איש פשוט, בן כפר, המבקש רשות להיכנס אל החוק. השומר בפתח שער החוק מודיע שכרגע לא יוכל להיכנס. האיש אינו מוותר על כוונתו, אולם פחד השומר מכריעו והוא ממתין בפתח שנים ארוכות. רגעים לפני מותו הוא שואל את השומר איך זה שבכל השנים הללו לא ניסה איש מלבדו להיכנס אל החוק. השומר משיב: 'איש מלבדך לא יכול היה לקבל כאן רשות להיכנס, משום שהפתח הזה נועד רק לך. עכשיו אני הולך וסוגר אותו' (קפקא 1992: 206).
בן הכפר מהמשל נכשל בהשגת מטרתו. הוא ביקש להיכנס אל החוק, והיה נחוש שלא לוותר על מטרתו, עד כדי כך שזו מתבררת כתכליתו המוחלטת. השתוקקותו לתכלית היא כאל מה שיביא לגאולתו. ואף על פי שלכאורה לא ויתר לרגע על מטרתו הוא נכנע ונמצא מקריב עצמו למענה. במובנים אלו, ונוספים שאציג להלן, משמש בן הכפר במשל דוגמה למהלך קיומי של ויתור כוויתור שמציג קלימקוס.
קלימקוס מסביר שהתכלית המוחלטת משנה את קיומו של האדם. בניסיונו לממש את תכליתו, בן הכפר משתנה באופן יסודי. בראשיתו, הוויתור אינו אקט של ייאוש אלא דווקא של ציפייה. אך באחריתו הוויתור מציין גם ייאוש. נוכח ויתורו, מול כישלונו להשיג את החוק, הוא הופך מאדם פעיל לאדם סביל, מלא פחד, מרוקן מכל נכסיו. הוא נהייה ילדותי. טוטליות השינוי שהוא עובר מבוטאת בפחדו מפני השומר, שאמנם מֵניא אותו מלהיכנס אך בפועל אינו חוסם את דרכו. בן הכפר מעוכב ומשותק לחלוטין על ידי היסוסיו ופחדיו. המשל יכול גם להיקרא כהתרחשות בתוך נפשו של בן הכפר, שבה גורמים שונים, כמו השומר בשער, מייצגים מגבלות וקשיים מסוימים. בקריאה כזו נראה שמיקודו של בן הכפר בתכליתו – הכניסה אל החוק – מביא אותו לנטישת כל עניין אחר.
אלא שבשל עניין מרכזי הדוגמה של בן הכפר אינה יכולה לשמש תיאור של הוויתור לפי קלימקוס. נסיבות של קושי לתפוס את האמת של הקיום מובילות לתיווך, מזהיר קלימקוס, ומכוון בכך למצב שבו הכישלון פותח פתח להסברים להבנת הדרך הנכונה. בן הכפר תופס את השומר בשער כמכשול היחיד שחוסם בפניו את הכניסה אל החוק. ברבות הימים, בייאושו, הוא מבקש מהפרעושים שבצווארון פרוותו של השומר לעזור לו ולהזיז את השומר מעמדתו. בין שמדובר באירועים תוך–נפשיים ובין שבגורמים חיצוניים, פנייתו אליהם היא כאל מתווכים בינו לבין תכליתו. פנייה לתיווך, כפי שמבהיר קלימקוס, לא רק שאינה מקרבת אלא מרחיקה מהשגת התכלית (המוחלטת). התיווך הופך את התכלית המוחלטת ליחסית, ומבטל בכך את מעמדה הדתי.
פילוסופיה וּמעשה 