הקשר של פילוסופיה לחיים

פילוסופיה יכולה לאכזב את מי שמצפה למצוא בה הדרכה לאיך לחיות. פילוסופיה עשויה לבלבל את מי שמבקש בה הנחייה לשאלות אישיות. מסופר על סוקרטס שמישהו שאל אותו אם להתחתן או לא וסוקרטס ענה לשואל: מה שלא תעשה תצטער על כך. מצחיק, אולי. אמת פילוסופית, אולי. אבל לא ממש תשובה למי שמבקש להחליט.
 
זה לא אומר לוותר על הפילוסופיה כשמדובר בשאלות אישיות. יהיה לא נכון להתעלם מהמצבור הדינמי הזה של פעילות מחשבתית אנושית, רק בגלל שהוא לא ארוז כך שיתאים לצרכינו האישיים. הפילוסופיה כמרחב של חכמה אנושית, כמפעל תרבותי מרכזי, כבודה במקומה מונח. השאלה כאן היא איך לרתום את החכמה הזאת לחיים הפרטיים שלי? איך יכולה הפילוסופיה לסייע לי? לשם כך, יש לדעת מה מסוגלת הפילוסופיה לתת למי שרוצה ממנה הנחייה לחיים וצריך לדעת היכן לחפש.
 
בעניין הקושי להתאים בין הפילוסופיה לבין השאלות האישיות שלנו בחיים מתאים התיאור של קירקגור ("אבי האכסיסטנציאליזם", פילוסוף בן המאה ה-19 מדנמרק). קירקגור ממשיל את הפילוסופיה לחנות שבחלון הראווה שלה שלט: "כאן מגהצים" ושמי שיביא את בגדיו לגיהוץ יתאכזב לגלות שהשלט למכירה. הכוונה שלו היא ללגלג על ההטעיה של הפילוסופיה שבהתייחסותה לקיום-לחיים, היא למעשה מדברת על החיים ולא את החיים. הפילוסופיה עוסקת במחשבה גם כשהנושא הוא החיים עצמם. כותרת של ספר פילוסופיה על משמעות החיים, עשויה לאכזב את מי שיצפה למצוא בו תשובות גם למשמעות קיומו הפרטי. במשל של קירקגור השלט הוא למכירה, ומה שכתוב עליו עשוי להטעות. כך גם בכותרת של ספר הפילוסופיה, הדיון בפנים יסוב, קרוב לודאי, על המחשבה אודות המשמעות ולא על המשמעות עצמה.
 
כמו בהרבה מיקרים, הבעיה היא של ציפיה מוטעית. משפט נוסף של קירקגור מציג את הבעיה. לדבריו: נכון לגמרי מה שאומרת הפילוסופיה – שהחיים חייבים להיות מובנים מהסוף להתחלה. אולם, לפי קירקגור, יש עיקרון נוסף – חייבים לחיותם קדימה. ההסבר של קירקגור הוא שכל ניסיון להבין את הקיום יתיחס למה שכבר קרה. כך שגם הפילוסופיה בתובנותיה, עמוקות ומשמעותיות ככל שיהיו, תוכל ללמד אותנו בנוגע לקיום רק על תהליכים שהסתיימו, על המימד הידוע של הניסיון. לעומת זאת, הקיום עצמו, החיים, נעים כל העת קדימה, אל הלא ידוע, הלא מוכר, מה שאין ממנו ניסיון. יוצא שהפילוסופיה לא יכולה לסייע בדבר שאותו הכי חשוב לנו לדעת, ביכולת להקדים מחשבה לפעולה. כשמדובר בקיום של כל אחד מאיתנו, הפילוסופיה תוכל לסייע לכל היותר בגבולות הניסיון, בגבולות השפה, בגבולות המחשבה.
 
קירקגור עשוי לסייע גם בתיאום הציפיות, בהבנה של מה ואיך נכון לאדם השואל, התוהה, המתלבט, לבקש מהפילוסופיה. הפנייה היא למי שטרוד בבעיה קיומית, כמו האם להתחתן או לא, ולמי שמבקש לעשות סדר במחשבותיו באשר לבעיות של החיים ממש ושל קיומו בפרט. לאדם זה מסביר קירקגור שעל פי רוב אנו מבלבלים בין הבעיה הקיומית עצמה לבין ההשתקפות שלה במחשבתם של דורות המלומדים. הנקודה החשובה, לדעתו, היא לדעת להגדיר לעצמנו באיזה מובן הבעיה שבה אני טרודה היא אכן בעיה שלי. העניין העיקרי, לדבריו, בנוגע לכל בעיה קיומית הוא עד כמה היא משמעותית עבורי. רק אחרי הבירור הראשוני הזה יש מקום לבדוק איך להתמודד עם הבעיה. רק לאחר הבדיקה שאכן מדובר בבעיה קיומית, אומר קירקגור, אני יכול לראות האם או לא אני כשיר לדון בכך בצורה מלומדת.
 
התהיות, הבעיות, הקשיים והאתגרים שבהם אעסוק כאן הם קיומיים, במובן זה שבדקתי ומצאתי שהם אכן משמעותיים עבורי. אני גם מניחה שאפתח רק את הנושאים שבנוגע אליהם אני מניחה את כשירותי לדיון מלומד.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: